קארטה מהו? – היסטוריה

קראטה הינה אומנות לחימה נפוצה מאוד בעולם, אשר התפתחה באי היפני אוקינאווה לפני יותר ממאה שנים.
באומנות לחימה זו הלוחם משתמש בעוצמה של כל גופו על מנת להכריע את יריביו.

פירוש המילה קראטה הוא "יד ריקה", אשר מעיד על שתי כוונות:
האחת, יד ריקה מכל כלי נשק, כלומר הנשק היחיד הינו הגוף והטכניקה.
הכוונה השניה, יד ריקה מכל כוונת זדון, כלומר נשתמש בקראטה אך ורק להגנה עצמית, ולא לתקיפה או חלילה להריגה.

על המייסד:

מאסטר פונאקושי הוא זה שהביא את הקראטה ליפן.
הוא נולד בשנת 1868 שהייתה שנת מהפכת מ'ייג', השנה שבה בוטל מעמד הסמוראים ביפן.

גיצ'ין פונאקושי היה ילד חלוש וחולני שנשלח להתאמן בגיל 12 בקראטה אצל שניים מהאמנים הגדולים של אותה תקופה:
אזאטו ואיטוטסו. הם ייצגו שתי גישות שונות, אחת כבדה וחזקה והשניה מהירה וארוכה.

מאסטר פונאקושי יסד את הקראטה והכניס אותו כחומר לימוד בבתי ספר באוקינאווה.

מאסטר פונאקושי כתב ספרים רבים בנושא ואף הכניס את השימוש במילה דו, שפרושה ביפנית דרך.
ויותר מהמילה גם את הגישה שקראטה היא דרך חיים.

   "המטרה העיקרית של אומנות הקראטה
אינה טמונה
בניצחון
או
בתבוסה
אלא בשאיפה
לאופי מושלם של המתאמן"